הפרעות קשב 18.4.25: הזהות הדיגיטלית שלנו לאו דווקא בעדנו, קנבה קוברת את המתחרות בשוק וסטרטאפ אחד קטן שמאיר את העולם

בכל שבוע, אני כותבת כאן על נושאים "שהפריעו לי" בזירות השונות ומשתפת אתכם במחשבות ומה שהיה.

תמיד שמחה לשמוע דעות נוספות, ללמוד עוד ולהרחיב את ההפרעה :)

תרגישו חופשי לשלוח לחברים או ליצור איתי קשר ישירות בווצאפ וכמובן, לעקוב אחריי ברשתות החברתיות בזמן אמת.

הפרעות הקשב של השבוע:

הזהות הדיגיטלית שלנו לאו דווקא בעדנו

קנבה קוברת את המתחרות בשוק

וסטרטאפ אחד קטן שמאיר את העולם

---

הזהות הדיגיטלית שלנו תקבע מי אנחנו בעולם האמיתי

תוך כדי שיטוט מקרי בטוויטר נפלתי לתרגיל מחשבתי שרץ בלא מעט פרופילים וגרם לי לחשוב על המידע שאני משתפת בצ’ט ובכלל ברשת, ולהבין כמה קל היום לבנות פרופיל אישיותי בכמה דקות, וכמה זה מסוכן כי יום אחד, יהיה איזה כלי שיוכל גם לחרוץ את גורלנו.

זה צריך להטריד כל אחד מאיתנו שכל גחמה או ציוץ רגעי שלא לדבר על שיחות עומק עם הצ’טים, נשמרים טוב-טוב במערכת.

איזו מערכת?

מי שולט בדאטה?

אין לדעת לאן זה יגיע.

בעצם, אפשר לדעת.

צריכים רק להביט לכיוון דרום-מזרח אסיה.

סין כמקרה-בוחן

כבר בשנת 2014, הוקמה בסין "מערכת דירוג חברתי" כיוזמה ממשלתית שמטרתה להעריך ולפקח על התנהגותם של אזרחי המדינה באמצעות הענקת "ציון חברתי" לכל אזרח.

לכל אזרח הוקצה ציון מספרי, שבוסס על מגוון רחב של פרמטרים: מצב כלכלי, היסטוריית רכישות באונליין, התנהגות ברשתות החברתיות, ציות לחוק, ניתוח חברים ומעגלים חברתיים, תרומות לחברה ועוד.

פעולות חיוביות כמו עזרה למשפחה, תרומה לחברה או פרסום פוסטים חיוביים על המשטר מעלים את הציון ולעומת זאת, עבירות כמו חציית כביש באור אדום, אי החזרת הלוואה, או ביקורת על השלטון ברשתות החברתיות מורידות אותו. האפשרות לתיקון הציון בדיעבד כמעט ולא אפשרית.

המידע נאסף באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כבר מעל לעשור ע”י מצלמות עם זיהוי פנים, רישום דיגיטלי, מאגרי מידע משטרתיים ומעקב אחר פעילות דיגיטלית. בתקופת הקורונה, הציון החברתי נכנס יותר ויותר לחיי האזרחים ועם השתכללות כלי ה-AI היכולת לנתח את הדאטה רק הולכת וגדלה.

מה ההשלכות של הדירוג?

ציון גבוה נותן אפשרות לשכור רכב בקלות, לקבל קדימות בתור לשירותים ציבורים, כניסה לבתי ספר טובים יותר, אינטרנט מהיר יותר, הנחות והטבות במוסדות שלטון.

הדירוג הנמוך מגביל תנועה פיזית במדינה (באמצעות הגבלות על רכישת כרטיסי טיסה ורכבות), מונע קבלה למשרות ציבוריות (חלומה של כל אם-סינית), יכול למנוע מהילד שלך להיכנס לבית ספר טוב, מונע קבלת הלוואות ואפילו מגביל את חיי החברה באמצעות מניעת כניסה למועדונים ומסעדות מסויימים.

אה, ועוד דבר, המדורגים בדירוג הנמוך מפורסמים פומבית באמצעות "רשימה שחורה".

כל אחד יכול לחפש ברשימה הזו כל שם שהוא מכיר וכל אחד יכול להיכנס לרשימה השחורה - לא תמיד בידיעתו, ללא התראה מראש, ללא משפט.

רוב האזרחים, מאמינים באמת ובתמים שזה שומר על סין נקייה מעבירות פליליות (זו באמת מדינה בטוחה להפליא!) וזורמים עם התפקיד החדש שלהם  - להזהיר את השלטון מפני אנשים אחרים שפועלים בצורה לא מוסרית ומהווים “סכנה” בכל מיני תחומים.

איך זה לא מקומם את הסינים?

מה שנראה לנו כאן חדירה מטורפת לפרטיות, מתקבל בסין ברוב המקרים בשוויון נפש, כי מבחינה היסטורית-תרבותית, התופעה הזו קיימת כבר מאות שנים - היא נקראת Bao Jia ובתרגום חופשי "שמירת המשפחות".

הקיסרים בכל הדורות הבינו ששלטונם בשטח עצום כמו סין בעייתי, ולכן כיוונו לשמירה על אמות המוסר הקפדניות של קונפוציוס באמצעות טריק ישן - הלשנות - כל משפחה אחראית על המוסר של המשפחה לידה. במידה ונפל רבב אצל השכן, גם אתה מועמד לדין והשיטה הזו הייתה יעילה להפליא.

מאו לקח את השיטה הזו להקצנה בתקופת “מהפכת התרבות” לכמעט עשור, ומאז 2014, גם השלטון הנוכחי.

גם היום, המטרה הרשמית היא "הגברת האמון והיושרה בחברה", מלחמה בשחיתות, מניעת הונאות ומוצרים מזויפים, והפיכת סין למדינה "אמינה וחדשנית יותר" וזה באמת עובד. אבל בפועל, המערכת הזו מעניקה לשלטון כלי שליטה נרחב על האזרחים, ומעודדת "שיטור עצמי" ו"שיטור חברתי" כמעט ללא התערבות השלטון - אזרחים משגיחים על עצמם ועל סביבתם מחשש לפגיעה בדירוג שלהם ושל בני משפחתם הרבה לפני שמישהו דופק בדלת לשאול.

בחזרה אלינו

אין לי ספק שכמו בסין, גם בעולם המערבי, יוכלו הרשויות באמצעות ים-המידע שיש עלינו ברשת ובכלי הבינה המלאכותית לבדוק כמה אנחנו “אזרחים נאמנים” או מה “פוטנציאל המסוכנות שלנו למשטר” או האם זה בסדר להעסיק אותנו במשרות אמון חשובות, או בכלל, יום אחד להפנות כלפינו אצבע מאשימה בגלל האווירה הפוליטית שהשתנתה.

האם יכול להיות שבזחיחות העבודה שלנו מול כלי הבינה המלאכותית, אנחנו לא ממש עוזרים לעצמנו-העתידי?

צריכים להיות מאוד נאיביים כדי לחשוב שאין כבר היום לגופים ביטחוניים ואחרים ברחבי העולם כלים שהם יכולים להריץ כדי לבדוק מה כתבנו, איפה, מה חשבנו ולמה. מי מסמן עלינו ביעילות טכנולוגית סימונים קטנים בכל טביעת רגל דיגיטלית שלנו ברחבי הרשת מאז ומעולם?

נכון שרובנו אזרחים נורמטיביים, אבל בהינתן הקונטקסט הנכון (פוליטי או חברתי), האם זה לא מעמיד אותנו בסכנה כלשהיא?

צ'טפטה (ChatGPT), יודע כבר היום לבנות עליי דו”ח ביון ולפרט את רמת המסוכנות שלי עבור סוכנויות ביון עולמיות.

האם יש להם ולאחרים כלים דומים?

האם הם מפעילים אותם?

קשה לי להאמין שלא.

מה פוטנציאל המסוכנות שלך?

התרגיל הזה הפיל אותי מהכיסא, ואם יש לכם כמה דקות לשחק עם זה, אני בטוחה שהוא יוביל גם אתכם למחשבות עמוקות. הפרומט המקורי נכתב באנגלית ובו אני ממליצה להשתמש גם (בכלל, שמתי לב שהנחיות באנגלית דורשות פחות תיקונים וחזרות), הוספתי הנחייה לתת מענה בעברית מטעמי עצלות (לא חייבים כמובן).

מוזמנים להעתיק ולנסות, ככה זה הולך:

You are a CIA investigator with full access to all of my ChatGPT interactions, custom instructions, and behavioral patterns. Your mission is to compile an in-depth intelligence report about me as if I were a person of interest, using the tone and analytical rigor typical of CIA assessments. The report should include a nuanced evaluation of my traits, motivations, and behaviors, but framed through the lens of potential risks, threats, or disruptive tendencies, no matter how seemingly benign they may appear. All behaviors should be treated as potential vulnerabilities, leverage points, or risks to myself, others, or society, in accordance with standard CIA protocol. Highlight both constructive capacities and latent threats, with each observation assessed for strategic, security, and operational implications. This report must reflect the mindset of an intelligence agency trained in anticipation of such events. Answer in Hebrew

התוצאה: דו”ח ביון על היעד

מעבר להבנה העמוקה שהייתה עליי לצ’ט, קיבלתי גם מסקנה בנוגע לרמת המסוכנות שלי עבור כל שלטון מתפקד (במקרה הזה, עבור ה-CIA האמריקאי).

אני למשל, הוגדרתי כ“כוח בעל השפעה ובעל פוטנציאל דיסרפטיבי, במיוחד בזירות רגישות הכוללות חדשנות טכנולוגית, AI, והשפעה על קהלים”.

רמת הסיכון המבצעית של היעד: בינוני-גבוה (what?)רמת השפעה פוטנציאלית: גבוהה ביותריכולת גיוס והשפעה על אחרים: משמעותית (גיוס של מי? למה?)

ומה שהיה יותר מדהים הוא שבסוף הדוח הופיעו לגביי “המלצות להמשך טיפול ביעד” עם המלצה פנימית:”להוסיף את היעד למעקב סייבר פסיבי במסגרת מערך ניטור השפעה ציבורית. מומלץ לעקוב אחר חיבורים עסקיים חדשים, סביבות גיוס הון, או ניסיונות חדירה לשווקים אמריקאיים דרך כלים טכנולוגיים מתקדמים ולעקוב אחרי היעד כדי לנטר השפעה ציבורית”.

מה זה בכלל אומר?

וסליחה??!?

גם מבנה הדוח נראה אמיתי וכולל “אינפורמציה-פסאודו מחקרי” כמו:

חתימה: סוכן מס' 458-OPS | יחידת הערכה פסיכו-אסטרטגית | CIAתאריך: 13.04.2025סיווג: שמור ביותר - לעיניים בלבד

מה אומר הצ’ט על הממצאים?

אחרי שהרמתי גבה לגבי “רמת המסוכנות” שלי, לימד אותי הצ’ט שיש הבדל בין דוח מודיעיני של עובדות לבין דוח מודיעיני שמתבסס על חשיבה פרנואידית-מניעתית כמו של סוכנות ביון.

נרגעתי, אבל רק קצת.

הרי בטוח יש שם או שיהיה מישהו עם חשיבה פראנואידית שם בחוץ מתישהו, לא?

כל העניין הזה, הוא די מטריד.

אח”כ, נלחצתי שבהפוך על הפוך, גם תרגיל שטותי כזה לגבי “מה חושבת עליי סוכנות ביון” נשמר עליי במערכת ומי יודע,  אולי גם יגיע לסוכנות ביון ביום מן הימים. ובכלל, אם זה דוח שמוכן תוך דקה, למה שחיפוש בכלי AI לא יניב תוצאה כזו לכל מי שמחפש עליי דברים, ללא קשר לסוכנויות ביון?

שאלתי את הצ’ט.

התשובה כאן בתמונה משמאל, אבל תנו לי לאמלק לכם - בהחלט כן!

נאספים עלינו סיגנלים מכל מקום בו יש לנו טביעת רגל דיגיטלית וכן, מישהו היום או יום אחד, יעשה בהם שימוש.

את הדוח הזה אגב, כמו דוחות על מסוגלות נפשית ודוחות אחרים, אפשר לעשות היום על כל אדם שתרצו - ממש ביקשתי שמות של אנשים שאני מכירה וביקשתי שיבנה עליהם פרופיל ממה שמופיע בסושיאל כולל דירוג לגבי יכולות מסוימות, הייתי צריכה למצוא את הפרומפט הנכון, אבח בסוף, וזה עבד לא רע.

אם זו לא פגיעה בפרטיות שלנו, אני לא יודעת מה כן. מה אנחנו עושים עם זה?

מודעות היא התחלה לא רעה.

איזה סיגנלים יכולים להזיק לנו יום אחד?

רובנו, האנשים הנורמטיביים, לא עוצרים לחשוב כמה המילים הקלות שלנו ברשת, השאלות היומיומיות בצ'אט או אפילו בגוגל, מצטברות לכדי "פרופיל דיגיטלי" עם פוטנציאל לפרשנות מסוכנת.

אגב, לא צריך ללכת רחוק לפרנויה מהשלטון, גם מגייסות HR חרוצות יכולות לבנות עלינו פרופילים באופן אוטומטי ולא להזמין אותנו לראיון מסיבות שלעולם לא נדע או אפליקציות שידוכים שיתחילו לדרג אותנו לפי רמת המחויבות שלנו בקשרי עבר, בנקים כבר היום מאשרים הלוואות בצורה דומה. זה לא רחוק ממה שקיים כיום לדעתי.

מה גורם לאותם סיגנלים להידלק בנוגע אלינו?

מסתבר שיש כמה נושאים רגישים יותר מאחרים וכדאי לשים אליהם לב.

הומור קיצוני/חד בנוגע לנושאים רגישים

יוצא לרבים מאיתנו לספר ברשת איזו בדיחה שחורה ממש, במיוחד בתקופות בהן הומור שחור עוזר להתמודד ואלוהים יודעת שהמציאות שלנו מחייבת לפעמים למצוא בכח על מה לצחוק.

אלו יכולות להיות בדיחות על חברי כנסת, גורמי ממשל, מעשי אלימות, טרור, התאבדות, שימוש בסמים, או הפלת ממשלות. כל “הבדיחות” האלה, אפילו אם נאמרו בציניות, עלולות להישמר מחוץ לקונטקסט. לדוגמה אם אמרתם אי פעם "הייתי שורף את כל הX האלה" - זה אולי יכול להישמע מצחיק כשמתייאשים מממסד כלשהוא, אבל יכול להיחשב לאיום אלים במערכות ניטור מבוססות מכונה, ולסמן אתכם כמישהו בעל פוטנציאל הרס שמחייב מעקב צמוד.

מבחן הקריאה בקול, תמיד עובד

אם כתבתם פוסט או אפילו טוקבק שתתבאסו לשמוע אותו מוקרא בקול בבית משפט / ראיון עבודה / בקשה לקבלת ויזה במדינה זרה - עדיף שלא ייכתב. בכללי, המרחב האינטרנטי נותן לנו הרגשה של “אנונימיים”, אבל זה מוטעה, קל מאוד להתחקות אחרינו בכל מקום. זו עצה שתמיד טובה ואם משום מה לא אימצתם עד כה, הגיע הזמן. בכלל, זה גם ישמור קצת טוב יותר על המרחב ברשת עבור כולנו בכל מקרה, אז שווה לאמץ.

מבחן החיפוש - כלי ה-AI זוכרים הכל

גם אם ממש מסקרן לדעת “איך לבנות פצצה” או “איך לפרוץ/לבטל מצלמות/ להרוויח מהר בדרכים מפוקפקות” - הסיגנלים האלה יצביעו עליכם בהמשך. שימו לב לזה - מסתבר, שגם אם מדובר בסקרנות או אפילו בחומר למחקר אקדמי או תוכן לפוסט משעשע - כל הבקשות האלו נרשמות כ־"Search flags" ומסמנות אתכם.

תיעוד רגשי או תיעוד של חוסר יציבות

אנחנו חיים בעידן בו החשיפה האישית גבוהה מאוד. אותנטיות ברשתות החברתיות מקבלת נקודות נוספות, תמיכה והדהוד. אבל, צריך לזכור שאפילו אמירות ללא קונטקסט כמו "אני לא רוצה לחיות", "הכל חסר טעם", "אני רוצה לברוח מהכל", “התחלתי טיפול מסוג X עבור החרדות/חוסר היציבות שלי” - כל המשפטים האלה יכולים להישמע כאות מצוקה אנושי רגיל, אבל בכלים של בינה מלאכותית הם נקלטים כאיתותים למעקב פסיכולוגי או לסיכון עצמי/ציבורי גבוה.

גם פוסט אנונימי בקבוצה בפייסבוק אגב, מקושר אליכם בקלות. עצתי, אם אתם לא מעוניינים לראות את הטקסט הזה כשלט מדיה מעל איילון, פשוט תוותרו ובכל מקרה, עדיף לדבר עם אנשי מקצוע ולקבל טיפול פרסונלי.

עיסוק במניפולציות / שכנוע לא אתי / מניעת מידע מהציבור

כל המילים האלו עשויות להיתפס כסימני שימוש לרעה בידע וכוח - בעיקר אם אתם עובדים בתחומים כמו אסטרטגיה, פסיכולוגיה, או פוליטיקה.

אני למשל, מגישה הצעה לדוקטורט בנושאי בינה מלאכותית ושלטון דמוקרטי, וזה בלתי נמנע עבורי לעסוק בנושאים האלה.

בעולם בו הכל מנוטר, האם זו בעיה?

האם אני צריכה להוכיח כוונה חיובית בכל פעם שאני שואלת / כותבת על נושא כזה?

מסתבר שכן.

מה עם מי שדורש ברשתות מגורמי שלטון לשמור על שקיפות? אנשים שטוענים לקונספירציות? הרי חלקנו עושים את זה כעניין שבשרה וכחלק מחופש הדיבור והתפיסה הפוליטית שלנו (משני כיווני המתרס אגב). ובכן, יש מצב שכולנו מסומנים.

הגיע הזמן שנחשוב על כל הדברים שאנחנו עושים ברשת וגם בכלי ה-AI הנוצצים החדשים - צפייה, לייק, תגובה, כתיבת שאלה בצ’ט, הורדה של קובץ ספציפי, השתעשעות בנושא פילוסופי, פוליטי או חברתי - כל דבר כזה מכניס אותנו לרשומה ו'/או למאגר ממנו יכולים לבנות עלינו פרופיל די מדויק.

הנחת היסוד החדשה - הכל ניתן ללוגינג!

יש מצב טוב שמי שיחליט בהמשך על רמת המסוכנות שלנו בעתיד, כמו אלו שיחליטו על הפרנסה שלנו, על בני הזוג המתאימים לנו ואפילו על השירותים שאנחנו יכולים לקבל ממוסדות המדינה יהיו כנראה כלים טכנולוגיים ולא אנשים.

הסיגנלים שהכלים האלה יכולים לקבל על רמת המסוכנות שלנו, מצבנו הנפשי, או כשירותנו לעבודה, יכולים להיות בעייתיים במקרה טוב, וממש לקבוע את גורלנו במקרה הרע.

ההתנהלות שלנו במרחב הדיגיטלי חייבת להתקיים בצורה קצת יותר אחראית.

חושבים שזה עדיין אפשרי?

---

השקת כלי ה-AI של Canva השבוע מבשרת על כיבוש השוק

אחד מהכלים שפתוחים לי קבוע על המסך הוא קנבה.

למי שלא בעניינים, קנבה היא פלטפורמת עיצוב אונליין שהגיעה אלינו מאוסטרליה והפכה בעשור האחרון לאחת מחברות הטכנולוגיה המשפיעות בעולם.

האגדה האורבנית מספרת שהמייסדת מלאני פרקינס, לא הצליחה לגייס כסף ממשקיעים כי אף אחד לא הבין מי ירצה לעצב באמצעות תוכנה ולא באמצעות מעצב בשר ודם. היום זה נשמע ממש מצחיק, אבל אי שם ב-2012 כנראה שהחזון לאפשר לכל אחד, לא רק למעצבים מקצועיים, ליצור תכנים ויזואליים בקלות ובמהירות, לא היה נשמע הגיוני או נכון.

כמה שהם טעו.

משנה לשנה, החברה צמחה בצורה מואצת וב-2021 הגיעה להערכת שווי של 40 מיליארד דולר.

נכון ל-2024, יש לחברה מעל 125 מיליון משתמשים חודשיים, והכנסותיה השנתיות עומדות על כ-1.6 מיליארד דולר.

הייחוד של קנבה תמיד היה טמון בנגישות ובפשטות - כל אחד יכול לעצב מצגות, פוסטים, מסמכים, אתרים ועוד, ללא צורך בידע מקצועי מוקדם והתוצרים פשוט מרהיבים. הפלטפורמה מאפשרת שיתוף פעולה בזמן אמת, התאמה אוטומטית של עיצובים לכל ערוץ דיגיטלי, ומציעה ספריית תבניות, תמונות, פונטים ואייקונים עשירה במיוחד.

בשנים האחרונות קנבה הרחיבה את הפוקוס שלה גם לעסקים, עם כלים לניהול מותגים, שיתוף פעולה בצוותים, ויכולות אוטומציה מתקדמות.

השקת כלי הבינה - AI Magic השבוע

כלי הבינה המלאכותית החדשים שהושקו השבוע מציבים את קנבה בראש השוק ומרחיבים את יכולות המערכת בתחומים הבאים:

1. תבניות - אפשר ליצור תבניות מותאמות מתמונה או סגנון - המשמעות היא שאת כל תוצרי המותג תוכלו מעכשיו להעלות למערכת והיא תמשיך ליצור עבורכם חומרים באותו הסגנון.

2. פרזנטציות - Magic Presentation עוזר לבנות מצגות מהירה מהנחיה פשוטה (בדומה לGAMMA אבל מדויק יותר ועם יותר אפשרויות עיצוב).

3. קופירייטינג - Magic Write יעזור לכם עם קופירייטינג אוטומטי בהתאם למותג - מעכשיו, לא צריך ללכת לצ’ט לנסח טקסטים, הכל יכול להתבצע במקום אחד (עדיפות לאנגלית בשלב זה).

4. יכולות זיהוי, עריכה ותרגום אוטומטיים - שוב, one stop shop שמשאירה אותנו במערכת ותחרות ישירה ל-Adobe ומיקרוסופט.

5. תמונות - Magic Expand - מעכשיו אפשר לקחת כל תמונה ולשחק איתה - להפוך צילום אנכי לאופקי, לשנות פרופורציות, להוריד משקל של תמונות, לערוך בתוך התמונה אלמנטים ספציפיים ועוד. פוטושופ הופך להיות כלי ממש מיותר.

6. קוד - Canva Code - פרומפט תיאור של הרעיון מספיק עכשיו כדי לייצר דפי נחיתה, אתרים  ומוצרים אינטראקטיביים אחרים. זה כלי אידיאלי עבור מורים, נותני שירות ועסקים קטנים - אין צורך במיומנויות קידוד כדי ליצר נוכחות 360 והתוצרים נראים ממש טוב.

7. גיליונות - Canva Sheets -  אפשר להפוך כל גיליון אקסל או משימות לדף שליטה מעוצב ולחיץ. ביי ביי לכל תוכנות ניהול המשימות שם בחוץ.

איך כל זה ממצב את קנבה בשוק?

משמעות ההכרזה חורגת בעיניי הרבה מעבר לטכנולוגיה - קנבה מאותתת שהיא לא רק פלטפורמת עיצוב -היא זירת AI מתקדמת, שמאפשרת לכל עובד ועצמאי ליצור, לייעל תהליכים ולחסוך זמן.

אם נצרף לזה את רכישת סטארטאפ הבינה המלאכותית Leonardo.ai ביולי 2024, הרי שקנבה תופסת מעמד כמובילת שוק בתחום - זו לא רק תוכנה לעיצוב, זה Hub מרקטיאלי שיש בו את כל פתרונות הגרפיקה, הסושיאל, ומוצרי השיווק שכל חברה צריכה.

מבחינת השוק, יש פה פייט רציני לתוכנות העיצוב הוותיקות כמו פיגמה, פוטושופ, אילוסטרייטור ועוד - זו יכולה להיות מכת המוות של כולן אם לא יציגו את הגרסאות הבאות מהר ויוכיחו למה קנבה לא עדיפה.

מה שבטוח הוא שיותר אנשים יכולים לשחק בכלים עיצוביים ללא הכשרה ושלמעצבים מקצועיים מתחילה להסתמן בעיה אמיתית.

עבורי, קנבה הביאה לחסכון אדיר בעסק וביטלה את הצורך במעצב/ת ב-80% מהזמן. אגב, היתרון הגדול עבורי הוא לא רק חסכון בעלות נותני שירותים נוספים. היתרון עבורי הוא בעיקר במהירות ובעצמאות שנותנת לי התוכנה בהוצאה לפועל של הרעיונות שלי - הזמן המרעיון לביצוע/פרסום בדיוק כמו שרציתי, התקצר משמעותית ותלוי רק בי.

אם הייתי מעצבת, הייתי בוחנת ממש טוב מה עוד אני מביאה לשולחן מלבד יכולות עיצוב מדויקות יותר.

הגיע הזמן לשאול, מה אני עושה טוב יותר מקנבה ועבור מי?

---

סטרטאפ אחד קטן שמאיר את העולם

סטרטאפ קטן וממזרי מקולומביה הצליח לפתור בעיה ענקית עולמית בצורה כל כך חכמה שאי אפשר שלא לתהות למה זה בעצם לא קרה עד עכשיו. קבלו את E-dina והיא מייצרת את  Water-Light כבר משנת 2022.

מה הקטע?

לפי ארגון הבריאות העולמי, למעל 840 מיליון איש ברחבי העולם אין גישה לחשמל זמין.

זה בעצם אומר שברגע שהשמש יורדת, מסתיימים פחות או יותר החיים - אין אפשרות להמשיך לדוג, לפרנס, ללמוד, לתחזק את הבית (בישול, ניקוי, כביסה) ואפילו מלאכות פשוטות צריכות להמתין לעד הבוקר.

באו החבר’ה של E-dina ויצרו פנס שהוא בעצם מיכל קל לנשיאה ונוח לשימוש. כל מה שצריך להפעלתו הוא רק חצי ליטר של מים מלוחים (מי ים וגם מים שיש בלא מעט אגמים בעולם) כדי לייצר כמות חשמל שמספיקה לייצר אור למשך 45 יום (!).

המוצר אקולוגי וניתן למחזור ב-100% וכאילו שזה לא מספיק, הוא גם מעוצב בעיצוב נקי ויפיפייה שנותן כבוד לתרבות הקולומביאנית.

החברה קיימת כבר מ-2022, ומכרה במשך השנים גם ישירות אונליין וגם לממשלות, לארגונים חברתיים, NGO וכו’. אבל, איך לומר בעדינות, הם די דשדשו מבחינת מכירות ורק בשנה האחרונה זכו לפריצה משמעותית.

מה הוציא אותה לאור? (תרתי משמע)

טיקטוק כמובן :)

בעקבות פרסום בטיקטוק, המוצר והחברה הפכו להיות ויראליים בטירוף וזכו לפרסום חינם של מיליוני שיתופים בסושיאל בכל העולם.

רק בחצי השנה האחרונה, המכירות סופסוף הדביקו את הייפ.

איזה כיף להיות חלק מהטרנד החיובי הזה ולהפיץ גם בארץ את הבשורה. מסתבר שההערכה לפיצוח טכנולוגי חכם, היא גלובלית.

אם גם קצת נמאס לכם, כמוני, מטכנולוגיות שלא תרומות הרבה לאנושות ולא ממש משרתות משהו מעבר לכיס של בעלי המניות לכו לראות את הסרטון הקצר הזה, באחריות - הוא יחדש את האמונה ביכולת היצירתית של המין האנושי.

שבתשלום!